תעשיות פולימרים אשקלון בע"מ נ' יותר סוכנות לביטוח (1989) בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשת הנתבעים לעיכוב ביצוע פסק הדין אשר ניתן ביום 1.5.11 עד להכרעת בית המשפט המחוזי בערעור שהוגש על פסק הדין. בהתאם לפסק הדין, על הנתבעים לשלם לתובעת 435,592.70 כשהם צמודים ונושאי ריבית כדין, החל מיום השת התביעה ועד לתשלום בפועל.

על פסק הדין הגישו הנתבעים ערעור וכך גם על החלטת בית משפט שדחתה את בקשתם לזמן עד.

בקשה זו נסמכת על טענת הנתבעים ולפיה, נפלו טעויות בפסק הדין.

לטענת הנתבעים יש סיכוי רב לערעור שהוגש על ידם, מאחר ופסק הדין התבסס על מסמכים בודדים מבין עשרות, וזאת, לאחר שבית המשפט פגע בזכות הנתבעים להעיד את מי ששימש כמנהל כספים בתובעת.

לטענתם, שגה בית המשפט בקבלו את גרסת התובעת והביא לשינוי מהותי של הסכמות ברורות בין הצדדים והתעלם ממכתב ויתור של התובעת ואף לא התייחס לעובדה שנתבעת 1 הינה סוכנות ביטוח ולא עסק ניכיון שיקים.

לעניין מאזן הנוחות טוענים הנתבעים, מאזן הנוחות הינו לטובתם לאור העובדה שהתביעה הוגשה לאחר 6 שנים ולא ייגרם לה כל נזק אם תקבל את הסכום לאחר שיישמע הערעור.

התובעת, אשר מבקשת לדחות את הבקשה, טוענת, כי סיכויי הערעור נמוכים ואף קלושים, הן מפאת העובדה שהנתבעים אחרו בהגשתו והן מפאת העובדה שפסק הדין מבוסס היטב וניתן לאחר בחינת המחלוקת ועדויות הצדדים והמסמכים שהוצגו בפניו. בית המשפט קבע ממצא עובדתי עליו ביסס את פסק הדין וקבע כי לא מדובר בשכר טרחה וכי משלא בוצע ניכיון, על הנתבים להשיב לתובעת את הסכומים שגבו ממנה שלא כדין.

טוענת התובעת כי הנתבעים מנסים לטעון לסיכויים טובים בערעור, על בסיס תקיפת החלטות פסק הדין ובטענה שהמסמכים עליהם התבססה התובעת אינם קבילים כיוון שלא הוגשו באמצעות עורכם. מעבר לעובדה שהנתבעים לא הצביעו על המסמכים אליהם הם מתכוונים, כך התובעת, היה עליהם להתנגד להבאתם בשלב ההוכחות ולא עתה, מה עוד, שאתלה מסמכי חברה שהוגשו באמצעות מנהלה. על כל אלה מוסיפה התובעת, כי בית המשפט ביסס את קביעותיו דווקא על מסמכי הנתבעים.

לעניין הבאת העד טוענת התובעת, כי הנתבעים לא טרחו להעידו במועד ועם הגשת תצהיריהם ואין להישמע לטענה, כי רק יומיים טרם הדיון קיבלו ממנו מכתב המפריך את טענת התובעת.

לעניין מאזן הנוחות טוענת התובעת, כי מעשי הנתבעים נגלו לה רק בשנת 2007 והתביעה הוגשה בשנת 2009 ואין כל טענה שהתובעת תתקשה להשיב כספים, ככל שיוטל עליה לנהוג כך.

הנתבעים השיבו לכך, כי אין ממש בטענה שהערעור הוגש באיחור, וכי הערעור אינו נוגע לממצאים עובדתיים אלא למסקנות עובדתיות שגויות והנתבעים מסכימים להפקיד את מלוא סכום פסק הדין בקופת בית המשפט.

דיון

תקנה 470 לתקנות סדר הדין האזרחי:

"470.עיכוב ביצוע, לענין סימן זה הוא:

(1)עיכוב הוצאה לפועל לפי חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז– 1967;

(2)עיכוב ביצוע בכל דרך אחרת;

(3)התליית פעולתה של החלטה. "

העובדות המשמשות עילה לבקשת עיכוב ביצוע, סוכמו באריכות בפסיקה.

בת"א (תל-אביב-יפו) 3096/99 - ג'מיל עבדאללה אטריק נ' החברה לתפעול החוף השקט, תק-מח 2004(4), 1795 ,עמ' 1796, נקבע: